יום שישי, 17 באוקטובר 2008

שרון... חותמות... ומה שביניהן....

מאחר וחברותיי העלו פוסטים על חותמות, אז אעלה על הכתב גם אני את דעותיי בנושא.

נתחיל בכך שאני מאוד, אבל מאוד אוהבת חותמות !!

ואיך התחיל אצלי השיגעון ? בשנת 1987 בביקור בארה"ב קניתי את החותמת הראשונה שלי. בכלל לא הבנתי אז שזה יכול להפוך לשיגעון אמיתי. השתמשתי בחותמת הזו בדיו משרדית סגולה רגילה והיא ישבה ועברה ממגירה למגירה ומעולם לא זרקתי אותה. הנה היא... החותמת הראשונה שלי... חמודה נכון ?

ואז ....

לפני כשלוש שנים, לימורי הזמינה אותי לסדנא חיפאית בבית של פיציקולה, ושם, עם עוד כ- 10 בנות למדתי שחותמות זה לא סתם חותמת גומי עם דיו משרדית, אלא עולם ומלואו. ומה שהכי תפס אותי באותה סדנא היתה ההדגמה של הבלטה חמה (Embossing) שלימור הראתה עם אבקה בצבע ברונזה (וואו, כמה שזה היה יפה!!) עד היום אני מאוד הבלטות חמות בברונזה. וטכניקה נוספת שמאוד מאוד אהבתי היה החתמה עם דיו סימן מים (WaterMark). סוף סוף לחותמת מהמגירה מגיל 16 נמצא שימוש.

זהו !!! הבנתי שמעכשיו עולמי השתנה וחותמות זה הדבר הבא. אמרתי כבר שאני אוהבת חותמות? מה שהיה הכי עצוב בכל העניין הוא שבערך כחודש לפני הסדנא חזרתי מארה"ב, עולם החותמות !! ואיתי הבאתי, מפאת חוסר ידיעה טוטאלי בתחום, בעיקר פאנצ'ים ותבניות הבלטה, על החותמות בכלל דילגתי במייקלס, ב Memoirs, ובעוד אי אילו חנויות סקראפ באיזור אינדיאנפוליס רבתי. בקיצור, טמבלית, אילו רק הייתי שואלת את בת דודתי היקרה מה להביא מארה"ב..... טוב, נו, חלב שנשפך ואין מה לבכות.

מאותו היום, בסדנא, לא הפסקתי לקנות חותמות, קודם קניתי מה שהיה לחנויות בחיפה להציע, כולל היקרות של Hero Arts וגם בחותמות סול לא בחלתי וכאלו של ילדים באיכות מזעזעת, אח"כ קניתי את ה SEE-D's הראשון שלי מנוחי ואח"כ פשוט פשטתי על האינטרנט בחיפוש אחר חותמות. שיגעון !! אמרתי כבר ?

היום יש לי שתי קומות של חותמות SEE-D's כולל הסט שעליו דיברה נתנאלה בבלוג שלה, זה שיש בו המון חותמות מתוקות ושימושיות, יש לי כ- 10 מגירות חוליות מלאות חותמות על עץ ועוד קלסר מלא חותמות סיליקון, וידי עוד נטויה – וכהוכחה, קניתי שבוע שעבר חותמת "אדווין הדיג" מתוקה מדיילי. בקיצור, מחלה שכוחת מרפאה, ושאלו יהיה כל מחלותיי.

לסיכום העניין,

אני אוהבת חותמות !! מכל הסוגים והמינים. מעדיפה כאלו שאפשר לצבוע באקוורלים או בכל שיטה אחרת, ומאז שלימורי קנתה לי ליום ההולדת את טוש ה Blender שלי, אפילו יותר.

אני מאוד אוהבת חותמות של מילים ושל אימרות כמו "Take Time to Enjoy The Simple Things in Life" ודומים. הסיליקונים וה SEE-D's אמנם נוחים לאיחסון ולא תופסים מקום רב אבל אני מעדיפה את חותמות העץ, יותר קל לי לפתוח מגירות ולראות את כל החותמות ולבחור מאשר לפתוח קופסאת CD או קלסר. שריטה נוספת שלי.

מבחינת הדיו, אני מעדיפה לעבוד בעיקר עם ה Stazon כי הוא פשוט לא נמרח ומתייבש צ'יק צ'ק ולחותמות עם הרבה קוים עדינים אני מאוד אוהבת את ה VersaFine שקניתי אצל לימורי. יש לי המון צבעים נוספים של דיו והכי כייפים לשימוש הם ה-Dauber-Duos שקניתי לפני כשנתיים בהמלצת נתנאלה היקרה. אני לא חושבת שמייצרים כאלו יותר. הם נראים כמו ליפסטיק אבל בכל קצה יש שתי כריות דיו קטנטנות בשני צבעים משלימים בדר"כ. מאוד נוחים לשימוש.
סוגי דיו נוספים שאני מאוד אוהבת הם: דיו סימן המים VersaMark (מתחילת הפוסט) ודיו Distress של Ranger שאני מאוד ממליצה לשיפשוף קצוות הדפים למראה מיושן.
נראה לי שסגרתי את מה שיש לי להוסיף בעניין חותמות כתוספת למה שכתבו חברותיי היקרות:

המגירות שלי !!

קלסר הסיליקונים שלי !!
ה- SEE-D's שלי !!
ועוד רכישה מדליקה מהימים האחרונים. קופסאות פלסטיק לאחסנה ונשיאה של דפים 30X30. פגשתי את מיקי מקובר בביתה וקניתי שתיים כאלו. תאמינו או לא, מייצרים את הקופסאות הללו בארץ עבור לקוחות סקראפ בארה"ב. המחיר - שווה לדעתי. אפשר להשיג באתר של מיקי. דרך אגב, כמות הידע שיש לגברת הזו בנושא חותמות הוא אדיר. הבנתי ממנה שהיא פחות אוהבת לצבוע בתוכם אבל היא בהחלט יודעת לעבוד עם גוונים וצבעים בהחתמות.
אני מחוסרת מוזה מזה כמה שבועות, אפילו לפורומים בקושי נכנסתי. אני מקווה להתאושש מהיובש, הרי יש לי כל כך הרבה חומרים לעבוד איתם והפורומים רק מעוררים השראה, אז הדפים מלימורי מולי עם תמונות של הדייגים שלי והחותמת החדשה - וכלום לא יוצא. אוליי עכשיו, אחרי פרסום הפוסט אשב ויצאו לי זוג דפי אלבום נחמדים.
המשך חג שמח
נשיקות וחיבוקים
שרון

10 תגובות:

יפעת אמר/ה...

שרוני,
איך יכול להיות שעם כל כך הרבה חותמות יש מקום ל"ומה שבינהן"-חחח- אני בשוק מהקלסרים שיש לך של החתומות.
לגבי המוזה- יש לי עצה שמאוד עזרה לי...תסדרי ותפני קצת מהחומרים, תעבירי הלאה. ההתעסקות והנתינה מוציאה את המוזה. זה לפחות מה שקרה לי....
בכל מקרה הבלוג שלך נפלא. ואני מאחלת לך ימים יצירתיים ומאושרים.

אנונימי אמר/ה...

באמת תהיתי איפה את! :-)
כיף לקרוא את הפוסט, אני חייבת עכשיו לנסות את הדיו הזה שכולן מדברות עליו! ובקרוב אני מקווה לראות אותך יותר.

Hatuli אמר/ה...

שרון יקירתי,
כיף לקרוא גם את דעתך בנושא החותמות. לחיי המוזה - שתחזור בקרוב בבקשה!!

אנונימי אמר/ה...

גם אני קניתי את החותמות הראשונות שלי בארה"ב ב- 1987! וגם אני לא שיערתי איזו התמכרות זו תהיה.
לצערי, אין לי מושג איפה הן היום. הן במקום שאליו הלכו הברביות שלי, אני חוששת. אמא שלי שומרת כל מיני מחברות שלי מכיתה ד', אבל את הדברים היקרים (לליבי) האלה היא זרקה.

ושהמוזה תחזור לך מהר!

Hatuli אמר/ה...

שרוני, תייגתי אותך.
http://hatuli.blogspot.com/2008/10/blog-post_19.html

אנונימי אמר/ה...

שרון! איזה סדר, מדהים!! הוספתי אותך ללינקים ברשומה שלי גם ותודה על ההמלצה למאחסני הנייר, נראה בהחלט שווה!

אנונימי אמר/ה...

מאד נהניתי לקרוא, תודה על השיתוף!

אנונימי אמר/ה...

שרון, מאחלת לך שהמוזה תחזור ומהר! כי כל כך הרבה חותמות וחומרים מקסימים מחכים לה.

אנונימי אמר/ה...
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
אנונימי אמר/ה...

שלום,

הנה הצלחתי. ובכן הגעתי לבלוג של דרך קסם שימוש והוא מדליק. ואני מתה לחקור אותו אבל אני חייבת לצאת עכשיו :-( שתי הערות :-)

1. קשה מאוד לראות את הכתוב בגלל הקישוטים בצדדים !!!\\

2. אני חייבת ממש לשאול אותך משהו לגבי מגנוליה.

האם תוכלי לכתוב לי למייל misstorina@gmail.com


בבקשה ?

Copyright ©2008 Sharon Florenthal

All content, including text, photographs and concept design work are © Sharon Florenthal .they are not to be copied for use of publication and contest entries. Content within this blog is shared for personal/non-commercial use and inspiration only unless asked for permission to use elsewhere. Thank you!