אז נשארנו בבית יומיים - החתול בהחלט לא התנגד לחברה. גל חזר כבר אתמול לבית הספר, תוך כדי שהוא מדגיש שזה לא פייר שגיא נשאר בבית, אבל גיא שוב התעורר עם כאב ראש וככה אי אפשר לשלוח ילד ללמודים. כבר ביום ראשון הרגשתי שהגרון מודיע לי שכדאי שאשתה משהו חם ומאותו רגע הכל הלך והתדרדר... האף נוזל כמו ברז... חום... צמרמורות... ובעיקר תחושת סמרטוט כללית.
גיא עדיין עם כאב ראש בבית ואני במיטה, איזה מזל שגל מרגיש טוב.
ירון, כמובן, גם הצטרף לחגיגת המנוזלים, אבל הוא גיבור וממשיך את פעילויותיו כאילו הכל בסדר.
אז מוזה אין לי וממש אין לי חשק להיכנס לחדר העבודה אז אצרף תמונה של החתולון השובב שלנו וברד של יום סערה.
ושכל החולים יבריאו כבר .....
שרון. (בלי נשיקות - זה מדביק).
